יום שלישי, אוגוסט 28, 2007

המהפכה הגדולה של גבולות השיח

שני אנשים מבוגרים משלשלים סוכריה פופולרית לתוך בקבוק משקה פופולרי ,קצף גדול של משקה מועף לאוויר. זה מסקרן,אלה מוצרים שאנחנו מכירים היטב,הם חלק מהנוף של חיי היומיום שלנו,פתאום היצורים התמימים, הדוממים האלה מתגלים כיצורים שטעונים בעוד משמעות הם מספקים שעשוע ויזואלי,הם מסוכנים יש להם נוכחות כחומר כימי ולא רק כחומר בעל טעם. התגלית הזו שייכת לפינה שולית של חיי רוב האנשים,הוא ממוקם בפינה האינפנטילית קוריוזית, בעולם הישן הסיטואציה הזו לא הייתה נראית על ידי,ואם הייתי עד לה לא הייתי מרשה לעצמי להתעניין בה וודאי שלא לדבר עליה התרבות של הרשת לוקחת את השולי הזה ומממקמת אותו בתוך תיבת המיילים שלנו,לפני המייל החשוב וכבד הראש בעבודה,ואחרי המייל של האחות מחו"ל,לכל המיילים האלה דרגת חשיבות דומה, הם כולם חלק מהשיח הלגיטימי. כולם מעבירים את המייל עם הסרטון הנער בן ה10 וסבא שלו רואה החשבון היבש כצנון,הסרטון עובר עם האטריבוטים המוקצנים שלנו "מדהים" "ענק" "גדול" ,גם רואה החשבון בעצם משתמש באטריבוטים האלה כי הוא עושה פורוורד למייל שקיבל ,מאות סרטונים שמנסים לשחזר בקטן את הפלא מצולמים ומועלים ליוטיוב,יוצרי הסרט הראשון מוחתמים על חוזה לעוד סרטים כאלה,בלי עלילה בלי מניפולציה רגשית,פשוט השתאות ילדותית סביב תופעה כימית . הכימיה האינפנטילית מגיעה לחזית הידע,ואנשים כבדים באמת לא יפגינו את כבדותם בהסתייגות מהמהתלה אלא בכתיבת פוסט מלומד שיענו נותן משמעות לזה

אין תגובות: