יום שלישי, אוגוסט 28, 2007

העולם היום הולך לקראת שיתופי פעולה

אחד הרכיבים החשובים בעולם הלהג הם הפסוקים,רצף ,משפט שיש בו חיווי על העולם
שמסתובב באותו התוכן ועם אותו התחביר פחות או יותר ונישא בפי כל
קחו למשל את המשפט
"העולם היום הולך לקראת שיתופי פעולה"
שמעתם אותו הרבה מאוד פעמים,במקומות שונים מאנשים שונים בהקשרים שונים
ברור לגמרי שיש כאן משפט ויראלי מובהק,מסוג המשפטים שנוצרים איפה שהוא ומתפשטים מייד
משפטים ויראליים כאלה הם אבן יסוד במרקם של הלהג,אנחנו משמיעים אותם וכולם מהנהנים בהבנה כי כבר שמעו את זה קודם וגם כי התוכן מחניף להם.
אנחנו אנשי העולם,מתבוננים על הגלובוס הקטן והחמוד שלנו מלמעלה ביד אחת סיגר ובשניה כוסית משקה משובח ומפטירים בידענות תובנה על העולם,ולא סתם תובנה ,תובנה על המקום שאליו הוא הולך,הוא הולך לקראת שיתופי פעולה,ובנוסף לכל זה אנחנו גם מעודכנים כי הדבר הזה קורה "היום"זה מה שהולך עכשיו,בטח יש על זה מאמרים בכתבי עת בינלאומיים,אנשים בחליפות מקבלים הודעות בבלקבריס שלהם בעניין הזה.
סיבה נוספת לשימוש במשפט הוא ההתאמה שלו למגוון הקשרים-המשפט קל ליישום כי אנחנו לא מגדירים מי משתף פעולה עם מי,זה יכול להיות ענקיות תוכנה,זו עם זו,זה יכול להיות חנות מכולת עם חנות ירקות וזה יכול להיות משלם דמי חסות והגובה שלו.כולם משתפים פעולה כי העולם הולך לשם.
היצור הזה אינו בדיוק פתגם,כי פתגם הוא יצור מצוטט אנחנו פותחים מרכאות לפני שאנחנו אומרים אותו,גם כאשר אנחנו לא מביאים אותו בשם אומרו,פתגם לכן עומד לפעמים לא בכוח התוכן שלו אלא בגלל יופיו הלשוני התחכום שלו,פסוק הלהג הזה גם אינו בדיוק קלישאה כאן כבר ההבחנה דקה יותר ואני מתקשה לנסח אותה לעצמי למרות שאני חושב שהיא קיימת.
(עלה מתוך מגדיר הלהג החסר מאת ה.מוג)

אין תגובות: