יום שישי, אוקטובר 17, 2008

קאנון בעידן המידע?

המושג הנוצרי המילה היוונית קאנון קשורה לקנה מידה,סטנדרט,והשימוש במילה בהקשר של אוסף הכתבים המחייב נוצר אצל ראשוני הנצרות. תחת האזהרה שכל ההכללות בתחום הזה חוטאות לקהלים מסויימים אפשר לומר שמול הדגם הנוצרי של קאנון סגור פחות או יותר,ושל דוגמה ברורה. הקאנון הדינאמי בעולם היהודי אנחנו מוצאים מעין "קאנון דינאמי"יחס דו ערכי לרעיון של קאנון,מצד אחד יש ניסיון להגדיר מה בפנים ומה בחוץ,והסתייגות אצל התנאים מעיסוק בספרות שאינה בפנים- ספרות חיצונית,חכמה יוונית וכמובן ספרי מינות, ומצד שני סממנים ופרקטיקות ששומרות את הקאנון פתוח ודינמי,למעשה כל הדואליות שבין שבין תורה שבכתב לתורה שבעל פה שומרת על גבולות גמישים ומשתנים של הקאנון הזה. הספר הקולקטיבי הגלוי הספרותי המיוחד של הדואליות הזו הוא הספר הקולקטיבי – התופעה של חיבור רב משתתפים שיד העורך מורגשת בו פחות,מאשר בספרים "רגילים" ושנשמרים בו קולות הדוברים בשכבות השונות בלי שהם נפגעים. הדוגמה הבולטת ביותר לתופעה הזו היא התלמוד הבבלי,אבל בספרות שלנו יש דוגמאות רבות נוספות כמו התלמוד הירושלמי,הספרות המדרשית,וגם הספרות המתפתחת בימי הביניים. אחד הדוגמאות הקיצוניות לספר קולקטיבי כזה,היא הספרות שנוצרה בית המדרש של רש"י וממשיכיו .רש"י כנראה לא "חתם" מעולם את ספרו והמשיך לתקן אותו כל העת,אבל התופעה המדהימה של בית המדרש של רש"י הייתה שלא רק הוא המשיך לתקן אלא גם תלמידיו,בחייו וגם אחרי שמת. חילופי המדיה השימוש במדיה השונות בהם עסקו בתורה במרוצת הדורות השפיע באופן מכריע על אופי הדינמיקה הזו ועל מידת החופש.צורת החשיבה המדרשית יכלה להיווצר בעולם בו רוב העיסוק בטקסט נעשה בעל פה ולכן היה מקום רב לאסוציאטיביות ולצליליות ולאו דווקא להקשר,ואילו הפרשנות השיטתית המתבוננת בהקשר נוצרה דווקא בימי הביניים כשברשות הלומדים היו עותקים כתובים של הטקסט המתפרש . באותו האופן התפשטות הדפוס שינתה באופן דרמתי את סוג היצירות הפרשניות לתלמוד ואת מידת ההומגניות שלהם. עידן המידע העידן שאנחנו מצויים בו,העידן האינטרנטי מזמן מהפכה חדשה על הרצף הזה,יש הטוענים שהיא המהפכה הגדולה מכולן. הטקסט האינטרנטי כפי שהעירו רבים מצוי בחצי הדרך בין הטקסט הכתוב ובין הטקסט שבעל פה. בהקשר של הדינאמיות האינטרנט או עידן המידע טומן בחובו הזדמנות עצומה וגם אתגר ,או בניסוח פסימי יותר סיכוי וסיכון. הזדמנויות בשורת ההזדמנויות אפשר לסמן את התופעה שהכלכלנים מכנים "הזנב הארוך". הרשת מאפשרת לנו להציג מידע זמין ונגיש בכמויות דימיוניות ומעמידה לרשותנו מנגנון שליפה יעיל . השילוב בין מנגנון השליפה,מנוע החיפוש ובין המידע העצום מאפשר להביא אל שולחן העבודה שלנו מגוון רחב הרבה יותר של תוכן,ולהרחיב מאוד את גבולות הקאנון. אחד הסימפטומים האמינים למהפכה הזו הם דפוסי הרכישה של ספרים ושל מוסיקה.יש עליה ברכישה של ספרי נישה,אזוטריים יחסית על חשבון להיטים כי לכל אחד מאיתנו יש אפשרות בשתי לחיצות כפתור להגיע למוסיקה אתנית ארמנית למשל, שהייתה כמעט ולא נגישה במנגנוני ההפצה הישנים. הזדמנות נוספת מצויה ביכולת של הגולשים להשתתף באופן שיוויוני ביצירת המידע ,כמו בבית המדרש של רש"י,רק שבמקום שבו היו עשרות בודדות של דמויות שיכלו להשתתף במפעל הקולקטיבי הזה נוצרה היום הזדמנות למה שמכונה "חכמת ההמונים" שבה אלפי ולפעמים עשרות אלפי אנשים משתתפים ביצירה הקולקטיבית שהביטוי המפואר ביותר שלה היא הויקיפדיה. אתגרים בשורת האתגרים או האיומים שהמהפכה הזו מבשרת אפשר לסמן את האשליה שבמגוון שהרשת מציעה.זה נכון שהרשת מציעה נגישות חסרת תקדים לתוכן מגוון ,אבל דפוסי השימוש שלנו לא מנסים להגיע לכל המגוון הזה רוב הגולשים לא מגיע לתוצאות מעבר לדף התוצאות הראשון בגוגל,ועל פי מחקר מהשנה שעברה של אוניברסיטת קורנל חצי מתשומת הלב של הגולשים מוקדשת לשתי התוצאות הראשונות. על פי מחקרים די ישנים מ2003 93% מהסטודנטים הבוגרים מעדיפים לחפש תוכן אקדמי ברשת,ולא בספריה,ורק 7% מחומר הזה ראוי לשימוש אקדמי.,כלומר הרשת מחליפה את הקאנון הישן לטובת קאנון חדש. מי יוצר את הקאנון הזה? התשובה המיידית לשאלה הזו היא האלגוריתם של גוגל ,שעל פי פרמטרים שונים מגדיר את הסדר של התוצאות,אבל בפועל בשנים האחרונות התפתחה התמחות לקלוע לרצונו של האלגוריתם הזה,וכך גופים שיכולים לשלם למומחים לדבר מביאים את התוכן שלהם למקומות הגבוהים בגוגל,זה לא אומר שכל מה שנמצא בדף התוצאות הראשון הוא כזה,אבל ברור שחלק ניכר מהתוצאות יהיה כזה. בעיה נוספת היא איכות החומרים הכללית,בגלל הכמות העצומה של המידע שברשת אנחנו נוטים לחשוב ששם מצוי כל הידע המתועד,אולם בפועל גם כיום אחוז עצום מהידע האנושי אצור עדיין בספרים שאינם ברשת,לפי הערכות למעלה מ90%. הידע הקיים ברשת מגוון מאוד וכולל מידע חובבני בצד מידע מקצועי בלי יכולת פשוטה להבחין בין השניים. הבעיה הזו חמורה יותר ברשת העברית מאשר ברשת האנגלית מול מאות מליוני קוראי אנגלית ברשת יש לכל היותר כ7 מליון קוראי עברית ,והנתון הזה משפיע גם על המשאבים שמושקעים בדיגיטציה של חומרים בעברית וגם על כך שהאפקט של חכמת ההמונים מצומצם יותר-ערך בויקי פדיה העברית ניזון מחבורה די מצומצמת של כותבים,לכל היותר עשרות,ערך בויקי האנגלית יכול להיות ניזון ממאות ואלפי אנשים ולהשתייף על ידי מספרים גדולים בסדרי גודל.

אין תגובות: