יום שלישי, אוקטובר 21, 2008

שלווה בעולם הזה

צריך לזכור לעולם שאינו אלא גר בעולם הזה ולא תושב. וזהו:"וישב יעקב ביקש להיות תושב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו וכו'" וזהו שאמרו במדרש"אין וישב אלא לשון צער". ובספרי ריש פרשת קרח לשון קלקלה. והכל מטעם אחד,דכחושב שהוא תושב,בא לידי קלקלה וגם גורם דבא לידי צער דמראין לו שאינו תושב.(ר' צדוק הכהן מלובלין,קומץ המנחה צ"ד)